​

תערוכתה החדשה של הציירת יעל בוברמן-אטאס בגלריה מרי, "מתחת לקו הזמן" מתמקדת בסדרת עבודות קטנות המתארות נושא טריוויאלי לכאורה: ציורים של ספלי פורצלן.

הספלים וסרוויס הקפה שהיה מונח במחסן שנים רבות משך את בוברמן-אטאס והיא מספרת: "שמתי לב לחותמת המשונה בתחתית אחד הספלים, שבאה להסתיר את הסמל המקורי של היצרן. כשגרדתי מעט, נגלה נשר גרמני מעורר פלצות. מניחה שהסמל הוסתר כדי לא להחניק את צינור הבליעה של הסועדים הרגישים. מאותו רגע היה ברור שהם הופכים להיות נושא ציור."

סט הכלים הזה היה לנושא סדרת הציורים ״הסרויס של סבתא בטי״ ופשטות האובייקט ושגרתיות המראה מסתירים את המטען ההיסטורי והרגשי שהוא אוחז. סמל הנשר הגרמני המוסתר באופן חלקי, מתגלה במבט חד בלבד. הציור המהיר של בוברמן-אטאס, הצבעוניות המצומצמת והחריטות שיוצרות את מתאר הצורות, הן הדרך שבה מתארת האמנית את החוויה של קשר עם ההיסטוריה האישית של משפחתה.

אבל הרובד השני של הסדרה עוסק בהסתרה של סמלים שמעוררים אימה. ואימה זו מנוגדת כל כך לשלוות שעת התה או הקפה היומית. שכנות זו מהווה את המוקד הרעיוני של סדרת הציורים ודנה בשניות המיוחדת שמתקיימת בתרבות שלנו.

התערוכה מלווה בקטלוג הציורים ובטקסט אישי של יעל בוברמן-אטאס ושל חגי שגב, אוצר התערוכה.


_______

The new exhibition of the painter Yael Boverman-Attas at the Marie Gallery, "Under the Time Line" focuses on a series of small works depicting a seemingly trivial subject: paintings and drawings of porcelain cups.

The cups and the tea set, laying in the storeroom for many years, attracted Boverman-Attas: "I noticed the strange stamp underneath one of the cups, intended to cover the manufacturer's original trademark. When I scratched a little, I discovered a horrifying German eagle. I assume the symbol was hidden so as not to choke the larynx of the sensitive diners. From that moment it was clear that they will become the subject of a painting."

This set of vessels was the subject of the series of paintings "Grandma Betty's Tea Set" and the simplicity of the object and the mundane appearance hide the historical and emotional charge it holds. The partially hidden German eagle symbol is only detected by a discerning glance. Boverman-Attas's fast drawing, the limited color, and the engravings that create the outline of the shapes, are the way the artist describes the experience of connecting with her family's personal history.

But the second layer of the series deals with hiding symbols that evoke horror. And this horror is in conflicts with the tranquility of the daily teatime or coffee time. This juxtaposition is the conceptual focus of the series of paintings and discusses the special duality that exists in our culture.

The exhibition is accompanied by a catalog of the paintings and a personal text by Yael Boverman-Attas and Hagai Segev, the curator of the exhibition.

Marie Gallery is proud to host guest artists:

Paintings: Marc de Klijn
Sculpture: Henny van Hartingsveldt

ניתן להתבונן בציור כבמהלך ובקנבס כפני שטח. אבל הקנבס של פניני חשוף כמו עור. לעתים העור עבה ולעתים הוא דק, שקוף, פגיע. בציורים אחדים בולט המרקם העשיר והגוון המונוכרומטי, עתיר חומרי צבע. שכבתיות אינה רק חומריות; ניתן לראות בה מעין שריון שמבקש להגן, לכסות או להסתיר דבר-מה.
הדס עפרת

שלוש סדרות של עבודות בחרה הציירת רינה עזרוני להציג בתערוכה שלפנינו: חלומות, אופנה וילדוּת.

חנה קרומר, בתערוכת היחיד הראשונה שלה מאז זוועות ה7 באוקטובר, מנסה למצוא תקווה במציאות קודרת. היא מתמודדת עם חרדת העתיד המערערת באמצעות מבט אל העבר, ממנו היא שואבת השראה, וביצירותיה החדשות בוחנת כיצד ניתן לחזור לנשום.

In her first solo show since October 7th, Chana Cromer searches for solace and hope in a turbulent reality. In the face of an uncertain future, she looks to the past for inspiration, and in her new pieces finds a way to breathe again.

הנפשות הפועלות" היא תערוכה משותפת לארבעה ציירים, משותפת במובן ההיכרות העמוקה של הנפשות הפועלות בה את תהליכי העבודה והיצירה שלהן. הארבעה הם חלק מקהילה יוצרת ב"הכולל סטודיו לציור עכשווי".

​

תערוכת צילום

"מסע הגילוי האמיתי היחיד ... אינו בפקידת ארצות זרות, אלא בהתבוננות בעיניים אחרות
" מרסל פרוסט, ׳בעקבות הזמן האבוד׳, 1923

​

מבחר צילומים ועבודות של דוד סרי מהשנים 1930-1950,

צילומים של שלמה סרי על התקבצויות ירח וכוכבים, ליקויי ירח, עבודת וידיאו על ליקוי חמה מלא, צילומים מהר חומה ועוד, ציורים ועבודות של רחל סרי.

עברנו דירה,
עברתי סטודיו,
גיליתי אוצרות אהובים ארוזים עמוק שנשכחו שם שנים.
מעבר הסטודיו נדמה כמסיק:
פינוי הסטודיו כניעור עץ הזית במסיק!
עבודות על אריחים וצלחות משנות ה90
זורמות לעבודות על טקסטיל ונייר מהשנים האחרונות.

אני רושמת הרבה את הבתים בהם התגוררתי. בתערוכה זו החלטתי לתת למקום לרשום את עצמו, כשתפקידי להיות אך ורק המוציאה לפועל. קווים בחלל הלבן.

׳עולם׳ זה מקום, אבל גם זמן. לנצח, לעולם, תמיד.

אביגיל פריד מצירת טבע דומם. היא עובדת בצבעי שמן בשכבות עבות, ההתייבשות האיטית של החומר מאפשרת גמישות טכנית ורעיונית. טכניקה זו מזמנת מהלך ארוך ומתמשך ומאפשרת שינוי וחיפוש. אביגיל מחפשת את המופשט בתוך המציאות, היא מפרקת את הטבע הדומם עליו מתבוננת על מנת ליצור לכידות, מתוך הבנה עמוקה שרכיבי המציאות עשויים צורה וכתם. בזמן העבודה, עולם המציאות נשאר בחוץ והמשחקיות של עולם הציור נכנסת לפעולה. בציוריה, 'הטבע הדומם' על רבדיו ההיסטוריים והחומריים הרבים זז ומתחדש.

--------------------------

Avigail Fried paints still life. She works with oil paints in thick layers, whereby the slow drying of the material allows for technical and conceptual flexibility. The technique summons a long and continuous process that enables variation and exploration. Avigail seeks out the abstract within reality, she disassembles the still life to create cohesion out of a deep understanding that the elements of reality are made of form and marks. In the midst of working, the real world remains outside and the playfulness of the artistic creation takes over. In these paintings, the 'still life' – with its abundance of historical and material layers – constantly shifts
and revives itself.

בתערוכה "רוח זמן" מציגה רוני ברות עבודות שיצרה כעיבוד לחוויות מביקור בחללי תצוגה בהם ביקרה בשנתיים האחרונות. החוויות נעות בין קטבים: מעבודות וידאו בחללי תצוגה עכשוויים ב״פלה-דה-טוקיו״ בפריז, ובין יצירות קלאסיות בלובר, בד׳אורסה ועד לארכיאולוגיה במוזיאון רוקפלר.
אין בעבודות העתקה ניטראלית של המציאות ולא הגזמה בכיוון ״היפר-ריאליזם".
זהו ריאליזם נופי וארכיטקטוני עם נופך אירופאי אמפרסיוניסטי, אלגנטי, עשיר ומעודן מאופר בפודרה אלגנטית של פעם.
ברות אינה מחויבת להעברת המציאות הוויזואלית אל הבד. היא מחויבת לשיח הפנימי שלה עם יצירות האמנות מתקופות שונות עמן בחרה לשוחח, תוך התמסרות לרגש אמיתי שנובע ממפגש זה.
ניתן לראות את עקבות השיח שלה בינה לבין עצמה תוך כדי העבודה המתהווה.
השוהה זמן ממושך מול הבד יתקרב אל האובייקט המצוייר ואל היוצרת."
(מתוך הטקסט לתערוכה מאת האוצר; גבי יאיר).

​

בתערוכה יוצגו ציורים, הדפסים, ואובייקטים שיצר אבן־פז בארבעים השנים האחרונות, לצד עבודות חבריו שציירו לצידו לאורך השנים.  

תערוכתה החדשה של יעל בוברמן-אטאס בגלריה מרי נחלקת לשני רגעים, שני משכים, שתי פעימות. אלה הם רגעים כה פרוזאיים, שאלמלא צדו את עיניה של הציירת ואלמלא הציירת צדה אותם בציוריה, היו חולפים ללא כל זכר. חדר עם חלון הוא רגע. כיסא ריק הוא רגע. חדר ריק שמתמלא הוא רגע – וזהו הרגע השני בתערוכה.

_____________________

Yael Boverman-Attas's new exhibition at Marie Gallery contains two moments, two durations, two beats. These are such prosaic moments that, had they not caught the painter's eyes, and had the painter not captured them in her paintings, would have passed without trace. A room with a window is a moment. An empty chair is a moment. An empty room being filled is a moment - and that is the second moment in the exhibition.

משתתפים: אלון אבן פז (ז״ל) | דפנה אודיש | ריבה אודיש | ג'ודית אניס | הדסה בארי | יעל בוברמן-אטאס | רוני ברות | אלחנדרו גולדברג | מירי גרמיזו | מאיר ראובן זלבסקי | נעמי טנהאוזר | נחום מלצר | רינה עזרוני | אביגיל פריד | חנה קרומר | אורי ראושר